יש זמנים בהם אנו מהלכים בנתיב מסוים לאורך זמן, משקיעים מאמצים ומתקדמים צעד אחר צעד מבלי שנראה את האור בקצה המנהרה. אנו מסוגלים להמשיך באופן זה מתוך הרגל, תכתיבים, חשש משינוי וכדומה. יותר מכל, אנו פוחדים מכישלון. במצבים כאלה אנו מבזבזים אנרגיה ומתישים עצמנו לשווא. זיהוי מציאות כזו הוא סימן המאותת לנו לשבור את ההרגל, לצאת מתוך התבנית המוכרת ולמקד את עצמנו באופן אחר. צעד זה כרוך ביציאה מהשגרה, בשינוי מהותי אשר פעמים רבות מלווה בתחושה של הימור, חוסר וודאות, של 'הכל או לא כלום'. יתכן שהתחושה הזו אכן מבטאת את המציאות ואנו לוקחים סיכון, אך לרוב, הדרך החדשה עדיפה על צעידה מתישה שאינה מובילה לשום מקום.

מיקוד מחודש תמיד מאתגר. החלטה על שינוי דורשת תעצומות נפש, אנרגיות שנדמה כי אינן מצויות בנו. אולם, כאשר אנו צועדים ללא תכלית, ללא סיפוק ובתחושה של התרוקנות המצברים הפנימיים, זה הזמן לקבל החלטות, לסמן יעדים ולהניע את השינוי. כדי להתגבר על אתגרי הדרך ולהתקדם לעבר המטרה, עלינו להיות נחושים בדעתנו וממוקדים, לדעת מה אנו רוצים ומדוע ולהשקיע את האנרגיה הדרושה לכך. כאשר אנו מגיעים ממקום של רצון ומשמעות וממקדים את האנרגיות שלנו, קל יותר להתמודד עם האתגרים שבדרך.