הצורך להיות חלק מדבר מה מוביל אותנו, לעיתים, אל סביבה אשר אינה מתאימה לנו ואינה מאפשרת ביטוי של מי שאנו באמת. כאשר אנו מדכאים את המאפיינים והצרכים הבסיסיים הטבועים בנו לטובת מסגרות, נורמות, רעיונות או שאיפות כלשהן, קרוב לוודאי שנמצא את עצמנו בתחושות של חוסר סיפוק, זרות ואנרגיות ירודות. במצב זה לעולם איננו במיטבנו וככל שנקבע את עצמנו באותו המקום, כך נגביל את תפקודנו ונאבד את שמחת החיים שבנו. למרות זאת, לעיתים קרובות אנו מעמיקים את האחיזה בסביבה הזרה והלא מספקת בתירוצים שונים – מחויבות, כורח הנסיבות, חוסר ברירה וכדומה. פעמים אחרות אנו פשוט לוקחים דוגמא מדמות או קבוצה מוערכת ומנסים להתאים עצמנו לאידיאל שיצרנו, מתעקשים לשחק את משחק החיים בדמות של מישהו אחר.

לכל אחד מאתנו המחויבות העצמית לבחור את מרחב המחיה המתאים לאישיותו ולצרכיו, ואשר מאפשר ביטוי עצמי והתפתחות בהתאם לנתיב האישי. לעולם עלינו להיות מי שאנו, לבחון את עצמנו דרך העיניים שלנו ולא באמצעות אחרים. הבית, הביטחון והחמימות הם קודם כל פנימה. עלינו לחזור אל הגרעין הנשמתי שלנו ולקלף את הקליפות החיצוניות שעטינו על עצמנו במהלך השנים כדי להיות חלק מהסביבה. כל כך השתדלנו להיות חלק מדבר מה עד ששכחנו מי אנו באמת. עלינו להיזכר במי שאנו ולאפשר לעצמנו ביטוי אותנטי והתקדמות בנתיב הייחודי שלנו במקום לכווץ את עצמנו בדרכים של אחרים.