להתחיל מחדש – שינוי כיוון בקריירה

רומן קרזנריק מציין כי 60% מהעובדים בעולם המערבי אינם מרוצים מהקריירה שלהם, אבל מחציתם מפחדים לבצע שינוי. הוא מונה מספר גורמי מפתח אשר מהווים את הקושי העיקרי לייצר שינוי כיוון בקריירה. הראשון הנו "סכנת ההשכלה" – הבחירות בתחום ההשכלה שעשינו בתחילת הדרך, באוניברסיטה ולעיתים אף בתיכון, כובלות אותנו בתחום בו בחרנו. המאמצים שהושקעו בלימודים בעבר, לצד ההשקעה הנדרשת בלימודי התחום החדש, יוצרים מחסום פסיכולוגי חזק בדרך לשינוי.

גורם פסיכולוגי נוסף העוצר אותנו מלשנות כיוון בקריירה הוא הזהות המקצועית שפיתחנו, אשר נותנת תחושה של מעמד ושייכות. התוצאה הינה מאבק מתמיד עם העבר שלנו – אנו נאמנים למי שהיינו פעם במקום למי שאנו שואפים להיות – דבר המונע מאתנו לפנות לכיוון חדש. במצב זה, על פי קרזנריק, אנו לכודים בין שתי צורות של חרטה. האחת – חרטה על נטישת קריירה שבה השקענו זמן, אנרגיה ורגש. מנגד – האפשרות שיום אחד נבחן את חיינו לאחור ונתחרט על כך שנשארנו בעבודה בה לא חווינו הגשמה עצמית. מחקרים מראים כי החרטה ההרסנית ביותר נחווית כאשר איננו פועלים בהתאם למשהו חשוב ומשמעותי עבורנו.

המחשבות על שינוי כיוון בקריירה מלוות גם בפחדים המקשים על יישום השינוי. הפחדים החזקים ביותר הם הפחד מבחירה מוטעית נוספת אשר לא תביא אותנו להגשמה העצמית המבוקשת, פחד מכישלון, פחד משינוי בגיל מבוגר והפחד מסיכונים כלכליים. גורם פסיכולוגי מהותי נוסף הוא שינוי הסטטוס המתלווה לשינוי בקריירה. השינויים הנצפים בהקשר למיצוב החברתי, לדימוי העצמי, לרמת החיים וכדומה – מונעים מאתנו לנסות כיוונים חדשים. עמוס טברסקי ודניאל כהנמן חקרו את האופן שבו אנו מעריכים הפסדים ורווחים אפשריים ומצאו שאנו שונאים להפסיד פי שניים מכפי שאנו אוהבים לנצח. אנשים רגישים הרבה יותר לגירויים שליליים מאשר לגירויים חיוביים ומכאן, כאשר אנו שוקלים שינוי כיוון בקריירה, יש לנו נטייה להתמקד בכל מה שעלול להשתבש, ואף נתרכז יותר בחולשות שלנו מאשר בחוזקות. נטיות אלו מקשות על יצירת שינוי בקריירה.